ברוך ואח' נ' טלרון מצברים בע"מ ואח'

החלטה

לפני בקשה של הנתבעות (להלן: "המבקשות") לחיוב התובעים (להלן: "המשיבים") בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיהן, ככל שהתביעה תידחה, הן לפי סעיף 353א לחוק החברות, תשנ"ט-1999 (להלן: "חוק החברות") בקשר עם המשיבה, והן לפי תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות") בקשר עם המשיב.

התביעה והרקע לבקשה .

1.המשיבים הגישו תביעה נגד המבקשות, בה הם עותרים למתן צו מניעה קבוע נגד המבקשות, לפיו על המבקשות להימנע מלפנות לחברת יורול לצורך התקשרות עמה או ליצירת כל קשר מסחרי עמה, בטענה כי המבקשות הפרו הפרה יסודית את הסכם ההתקשרות בין המשיב למבקשת 1 מחודש יולי 2009, לפיו הוסכם, על-פי הטענה\ כי המותג יורול יוותר בחזקתה הבלעדית של המשיבה וכי אסור למבקשת 2 ליצור קשר עם חברת יורול למשך 12 חודשים ממועד סיום ההסכם. המשיבים טוענים כי המבקשות עשו הכל על מנת לנכס לעצמם את יבוא השמנים מיורול ובכך, לנשל את המשיבים מהיותם יבואן בלעדי של שמני יורול.

2.כמו כן, טענו המשיבים בכתב התביעה כי במסגרת התנהלות זו של המבקשות, הן החלו מכפישות את שמו של המשיב בפני לקוחות גדולים ובפני עובדי המבקשות. בשל כך, ארבעה לקוחות גדולים של המשיבה הפסיקו לרכוש מוצרי יורול מהמשיבים, ובכך גרמו להם נזקים בהיקף של מאות אלפי ₪ בחודש.

3.התנהלות זו של המבקשות, טוענים המשיבים בכתב תביעתם, הביאה לקריסתם של המשיבים.

4.בנוסף, הוגשה התביעה לסעד כספי בסכום של 200,000 ₪.

טענות המבקשות בבקשה

המבקשות טוענות כי יש לחייב כל אחד מהמשיבים בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות שייפסקו לטובת המבקשת במקרה שהתביעה תידחה.

חיוב המשיבה

1.באשר למשיבה, טוענות המבקשות כי חזקה כי יש לחייב חברה אשר אחריות בעלי מניותיה מוגבלת, כדוגמת המשיבה, בהפקדת ערובה להבטחת תשלום הוצאות המבקשות, ככל שהתביעה נגדן תידחה.

2.לטענתן חזקה זו אינה נסתרת בעניינינו.

3.המבקשות טוענות כי לאור מצבם הכלכלי הרעוע של המשיבים, קיים חשש שלא יוכלו לשאת בתשלום ההוצאות. בהקשר זה, טוענות המבקשות, כי המשיבים עצמם ציינו בכתב התביעה כי אבדן הזיכיון ליבוא מוצרי יורול, יכול להביא לקריסה כלכלית מוחלטת של המשיבה.

4.יש לציין כי צו המניעה הזמני שניתן נגד המבקשות בוטל לבקשת המשיבים בעקבות התקשרות בהסכם בלעדיות שנעשתה, סופו של דבר, בין חברת יורול ובין חברת "זוהר דליה".

5.מאחר והמשיבים אינם מהווים עוד מפיץ בלעדי של חברת יורול, ומאחר והמשיבים טוענים בכתב התביעה כי כל פעילותה העסקית של המשיבה הוא יבוא מוצרי יורול, יש להניח כי מצבם הכלכלי רעוע.

6.כן, טוענות המבקשות, כי סיכויי התביעה קלושים.

7.מנגד טוענים המשיבים כי מצבם הכלכלי הקשה, נגרם כתוצאה מהתנהלות של המבקשות עצמן. כך למשל, טוענים המשיבים, כי המבקשות הן אלה אשר הגישו תביעה לבית המשפט המחוזי, ופגעו בקשרים העסקיים של המשיבים עם לקוחותיהם, על ידי ההליכים משפטיים ובאמצעות הוצאת דיבה נגד המשיב. כן לטענתם, הפרו המבקשות את הסכם ההתקשרות שכנרת בין המבקשת 1 לבין המשיבים, ובתוך כך לא שילמו למשיבים את מלוא שכרם, כאמור בהסכם ההתקשרות.

8.עוד טוענים המשיבים, כי טיעוני המבקשות מתעלמים מקביעת בית המשפט בעניין סיכויי התביעה שנבחנו לצורך הכרעה בשאלת צו המניעה הזמני, ולפיה סיכויי התביעה טובים. כן טוענים המשיבים לעניין סיכויי התביעה כי סיכויי התביעה אושרו גם בהחלטת בית המשפט המחוזי אשר דחתה בקשת רשות ערעור לעניין עצם מתן צו המניעה הזמני.

9.בנוסף, טוענים המשיבים כי הבקשה הוגשה בשיהוי ניכר, שעה שההליכים המשפטיים בין הצדדים מתקיימים כבר כשבעה חודשים. דבר זה מלמד, לטענתם, גם על חוסר תום לב מצד המבקשות בהגשת הבקשה, וכי מטרתה לחסום את בירור התובענה.